תוכנית שיקום נחל 'תבור תיכון' יוצאת לדרך
החזון הסביבתי הוא הרחבת מסדרון הנחל והשבת התפקודים הטבעיים שלו מקטע דבוריה יוצא לביצוע עם עבודות שיקום אקולוגי משמעותיות וחיבור מחדש של מערכות הנחל
פרויקט 'תבור תיכון' יוצא לדרך במטרה להפוך את הנחל למסדרון אקולוגי חי, מתפקד ומשגשג. הפרויקט, בשותפות המועצה האזורית עמק יזרעאל, קרן קימת לישראל, אשכול רשויות הגליל והעמקים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, מסמן עידן חדש של אחריות סביבתית במרחב העמק.
נחל תבור משתרע לאורך 31 ק"מ ומנקז שטח עצום של 208 קמ"ר מהחלק הצפון-מזרחי של עמק יזרעאל אל הירדן. הנחל מתחלק לשלושה מקטעים עיקריים: חלק עליון יובשני העובר בשטחים חקלאיים, חלק תיכון 'לח' שבו זורמים מים לאורך כל השנה וחלק תחתון קניוני, העובר בשמורת הטבע.
למרות חשיבותו, המערכת האקולוגית של הנחל מצויה תחת לחצים כבדים. לאורך השנים, תוואי הנחל עבר יישור ופיתוליו הטבעיים נדחקו כדי למקסם שטחי עיבוד חקלאי. בחלקו היובשני, הנחל סובל משריפות גזם באפיק, פלישות חקלאיות והשלכת פסולת. בחלקו הלח, הבעיה חמורה לא פחות: חורשות איקליפטוס צפופות השתלטו על גדות הנחל ומדכאות את צמחיית בתי הגידול המקומית, לצד זיהום ממקורות חקלאיים ועודפי קולחים המשנים את הרכב המים.
"פרויקט 'תבור תיכון' עוסק בשיקום מערכתי עמוק. החזון הסביבתי הוא הרחבת מסדרון הנחל והשבת התפקודים הטבעיים שלו", מסביר אינג' אופיר סלע, מהנדס רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. לדבריו, "הפעולות המתוכננות כוללות שיקום גיאומורפולוגי של האפיק – כלומר, ניסיון להשיב לנחל את פיתוליו ומבנהו הטבעי, כדי להפחית את האנרגיה ועוצמת הזרימה של המים ולמנוע התחתרות וסחף קרקע".
השיקום הביולוגי יתמקד בדילול עצי האקליפטוס באפיק הנחל, פינוי מינים פולשים ונטיעה מסיבית של צמחיית גדות מקומית. בנוסף, תוקם 'רצועת חיץ' – שטח יובשני משוקם בין השדות החקלאיים לאפיק הנחל, שימנע זליגת כימיקלים ותשטיפים חקלאיים ישירות למים. כדי לאפשר לטבע להשתקם באמת, תוסדר תנועת כלי הרכב במרחב באופן קפדני, כולל חסימת חציות נחל לא חוקיות והתקנת שערים למניעת כניסת כלי הרכב לאזורים רגישים אקולוגית ומתן מרחב הליכתי-טיילי בטוח ומרווח.
הפרויקט, שכבר אומץ כתוכנית מדיניות אזורית על ידי לשכת התכנון המחוזית, נכנס כעת לשלב הביצוע הראשון. מוקד העבודה הנוכחי הוא במקטע שבין מחצבת דבוריה לכפר קיש.
אחד המרכיבים המרכזיים בשלב זה הוא שיקום מחצבת דבוריה, בשיתוף קק"ל, והפיכתה למוקד אקולוגי, הכולל בריכות חורף וחניון מוסדר שימנע חנייה פראית בתוך אפיק הנחל. במקביל, מבוצעת הסדרה של חיבור נחל הקוסמת לנחל תבור. פעולה זו נועדה לשפר את הקישוריות ההידרוביולוגית – כלומר, לאפשר לבעלי חיים מימיים לנוע בחופשיות בין ערוצי הנחלים, מה שחיוני לשמירה על המגוון הביולוגי.
הישג נוסף הוא הסדרת המעבר התת-קרקעי מתחת לכביש המחלף, המאפשר רצף אקולוגי והליכה בטוחה לאורך תוואי הנחל, ללא הפרעה של תשתיות כבישים.
שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, אומרת כי: "אנחנו רואים.ות בנחל תבור נכס טבע לאומי שנמצא באחריותנו יחד עם השותפים והשותפות שלנו. השיקום האקולוגי של הנחל הוא צעד הכרחי להגנה על המערכות האקולוגיות של העמק, מול אתגרי שינויי האקלים והפיתוח המואץ. המחויבות שלנו היא להבטיח שהדורות הבאים יקבלו נחל חי, נקי ומתפקד, שבו הטבע מקבל את המקום הראוי לו לצד החקלאות המפוארת שלנו".
איל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, מציין כי: "העבודה בנחל תבור היא דוגמה לאופן שבו ניהול ניקוז מודרני משתלב עם הגנת הסביבה. אנחנו לא רק מנהלים את זרימות המים למניעת הצפות, אלא משקמים את בתי הגידול הלחים שהם הלב הפועם של המרחב. השבת המינים המקומיים ופתיחת החסמים בנחל, הם הבשורה האמיתית של פרויקט 'תבור תיכון'. זהו תהליך מורכב של ריפוי השטח, ואנחנו גאים להוביל אותו יחד עם המועצה והשותפים באגן".
הפרויקט צפוי להימשך לאורך השנים הקרובות, תוך ניטור מתמיד של המדדים האקולוגיים ושיפור מצב הנחל, לטובת המערכת הסביבתית של עמק יזרעאל כולה.