פסטיבל חלב ודבש הוא חיבור נדיר בין חקלאות, הופעות ענק, חדשנות וקהילה עם גאווה מקומית רגע לפני הפתיחה: הסיפור שלא סופר על תחילת הדרך ובחירת השם, הסיבות שהפכו אותו לתופעה ארצית ומעל הכול הא.נשים המקומיים.ות שהניעו ומניעים.ות אותו להצלחה ראשת המועצה, שלומית שיחור רייכמן: "הפסטיבל כל הזמן מחדש ומתחדש ואנחנו עושים ועושות אותו בשמחה, באהבה ועם אנרגיות חיוביות"
ביום רביעי, ה-13 במאי, ייפתח בעמק פסטיבל חלב ודבש ה-25, אחד מאירועי התרבות הבולטים בארץ שמפיקה המועצה. במשך עשרה ימים יתקיימו הופעות, פעילויות, תערוכות ואירועים ייחודיים בתוך הנופים, היישובים, השדות והמרחבים הפתוחים.
כבר רבע מאה שהפסטיבל הזה מושך קהל רב מכל רחבי הארץ ולא רק מהעמק והסביבה. למעשה, זה כבר לא עוד אירוע גדול, אלא מוסד. מסורת שנשמרה, גדלה, התחדשה והצליחה לשמור על האופי המקומי שלה: שילוב של תרבות, קהילה, חקלאות, התיישבות וטבע.
מה גרם לפסטיבל חלב ודבש לשמור על רלוונטיות גם לאחר 25 שנה ואיך הוא ממשיך למשוך אליו אלפים פעם אחר פעם? מבט מעמיק אל נקודת ההתחלה והתוכן המגוון שלו לאורך השנים, מנסה לפענח את סוד הצלחתו ובוחן מה הפך אותו לאחד מאירועי התרבות הבולטים שיש היום במדינה.
מעמד מרכזי
איך נולד הרעיון להקים את פסטיבל 'חלב ודבש'? בשביל זה צריך לחזור 26 שנה אחורה, לשנת 2000, אז נערך הפסטיבל הראשון (בשנת 2020 לא התקיים הפסטיבל, בגלל מגפת הקורונה). מי שהוביל אז את המועצה ועמד בראשה היה איתן ברושי מקיבוץ גבת.
"כשהגעתי לראשות המועצה לא היה בעמק אירוע מרכזי. לא היה פה פסטיבל שאפיין את העמק וייחד אותו", נזכר ברושי, "היו אולי דברים קטנים ושוליים, אבל לא משהו משמעותי בדומה לפסטיבל עכו או כרמיאל. לעמק פשוט לא היה דבר כזה. מצד שני, הייתה תפיסה ברורה: לתת לעמק מעמד מרכזי. מתוך הצורך הזה נולד פסטיבל 'חלב ודבש', פסטיבל ייחודי שמתאים למרחב הכפרי, לחקלאות, לטבע ולזהות של עמק יזרעאל. המטרה לא הייתה רק לספק תרבות ובידור לתושבי ותושבות העמק, אלא לפנות גם החוצה: להגדיל את כוח המשיכה של העמק, לתת לו את המעמד הראוי, לחבר בין אדם ואדמה, חקלאות והתיישבות".
מה הכוונה לחבר אותו להתיישבות?
"רצינו להביא את העמק למודעות, ליצור תנאים להרחבת היישובים, כי בתחילת שנות ה-2000 הצבנו יעד אסטרטגי של הכפלת האוכלוסייה. הפסטיבל היה חלק מהמהלך הזה. הוא נתן גאווה לתושבים.ות, אבל גם הביא אלפים מבחוץ. בטקסי שבועות בנהלל ובכפר יהושע השתתפו כ-10,000 מבקרים ומבקרות. הבאנו את החקלאות וההתיישבות לכל בית בישראל. היו אפילו תושבים.ות שהתלוננו שהעמק נעשה צפוף מדי בימי הפסטיבל, אבל מבחינתנו זו הייתה הצלחה כי פתחנו את העמק, חיזקנו את ההתיישבות ואת החקלאות והגדלנו את כוח המשיכה שלו".
איך נולד השם 'חלב ודבש'?
"השם לא נולד ממני. ביקשנו הצעות והגיעו רעיונות שונים מאנשי ונשות המועצה. אני לא זוכר את כל הפרטים, אבל זה לא היה משהו שקפץ ברגע אחד. חיפשנו משהו שמבטא את הרעיון המרכזי ובחרנו גם לקיים אותו בשבועות – חג מתן תורה ועבודת האדמה. היה כאן חיבור נכון בין אדם ואדמה ובין דתיים.ות לחילונים.ות. השם 'חלב ודבש' התאים לרוח הזאת ולכן הוא התקבל".
מופעים בלעדיים
ואכן, הפסטיבל לא רק משך אלפי צופים וצופות, מבקרים ומבקרות לכל אחד מהאירועים והמופעים, הוא גם צבר מקום של כבוד בקרב קהילת הזמרים והזמרות, הלהקות, האומנים והאומניות. הפסטיבל הגיע למעמד כזה שכולם רצו לקבל הזמנה להשתתף בו, להיות חלק מסיפור ההצלחה היזרעאלי.
בתחילת הדרך, שולב בפסטיבל מופע 'יום הסטודנט' של מכללת עמק יזרעאל, שממשיך גם היום. אגב ב'חלב ודבש' העשירי אורח הכבוד היה נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, שהגיע למופע הצדעה לשירי העמק.
רשימת הכוכבים והכוכבות שעלו על הבמה באמפי בנהלל לאורך השנים היא לא פחות ממרשימה. הרבה מאוד פסטיבלים היו רוצים להתגאות ברשימה כזו ואולי היכל התרבות בתל אביב יכול להתחרות עם השמות.
אז מי עלה לבמה בנהלל? או אולי נכון לשאול מי לא? הרשימה, חלקית בלבד, כוללת את אביב גפן, ברי סחרוף, תיסלם, שלמה ארצי, עברי לידר, ששי קשת, ירמי קפלן, אסף אמדורסקי, ישראל גוריון, שלמה גרוניך, להקת 'הכל עובר חביבי', דני סנדרסון, מירי אלוני, בן ארצי, דייוויד ברוזה, מיקי גבריאלוב, חנן יובל, יונה עטרי, גבי עמרני, שמואל שי, ירדנה ארזי, טוביה צפיר, מיקי קם, אלון אולארצ'יק, שולה חן, אסתר שמיר, אופירה גלוסקא, אפרים שמיר, יוני רכטר, אברהם טל, שלמה בר, רונה קינן, מאור כהן, דנה ברגר, איתי פרל, דין דין אביב, התקווה 6, דני רובס, איה כורם, יהודה פוליקר, שרהל'ה שרון, בועז שרעבי, אילנית ועוד ועוד.
אחד מסימני ההיכר של הפסטיבל הוא הפקות מקור שהופקו במיוחד ל'חלב ודבש', לרוב בסימן נקודת ציון ליוצר או יוצרת. אותן הפקות בלעדיות תרמו למעמדו של הפסטיבל כאירוע תרבותי שכל הזמן מחפש לחדש, לרגש, להפתיע ולסחוף.
ברשימת הופעות המקור הבלעדיות של הפסטיבל, אפשר למצוא את: 'לו הייתי פיראט' – חוגגים 75 לירון לונדון (2015); 'געגועים לנעמי שמר' במלאת עשור למותה (2014); 'אתם זוכרים את השירים' – ערב שכולו אהבה לשירים של יהונתן גפן (2013); 'יש לי חג' – מחווה לשירים היפים של שלישיית הגשש החיוור (2012); 'קרנבל בנח"ל' – חגיגת יום הולדת 60 ללהקת הנח"ל (2011); מופע עם חומרים מקוריים שכתבו בני נוער תושבי המועצה בניהולו האמנותי של דן תורן (2010); מופע של 'שלישיית שריד' ו'הגבעטרון' לרגל השקת הספר 'עמק יזרעאל וכל נתיבותיו' (2007).
פסיפס עשיר
הכוכבים הגדולים והכוכבות הגדולות שהגיעו להופיע, משכו אמנם את הכותרות, אבל השוס של הפסטיבל לאורך השנים, וגם עכשיו, הם אותם אירועים שמספרים את סיפורו של עמק יזרעאל – סיפור גדול של התיישבות, ציונות, חקלאות, ערכים, אהבת האדמה והאדם.
חלק מאותם אירועים מלווים את הפסטיבל מיומו הראשון ואחרים הצטרפו עם השנים. גם במקרה הזה, קשה לעוד פסטיבל אחר בארץ להתחרות עם הרשימה: טקסי הבאת ביכורים – מהמרשימים ומהמושקעים שנעשים בארץ, מופעי מחול, הרקדות, שוק איכרים, תערוכות חקלאיות, תערוכות של אומנים ואומניות, תיקון ליל שבועות, ערבי שירה בציבור, חגיגת האקורדיונים, טיולים מודרכים בנופי העמק, מסע האופניים 'גלגלים של תקווה', יריד יין יזרעאלי ועוד. למעשה נרקם כאן פסיפס תרבותי רחב ועשיר, שכל מבקר ומבקרת מוצא.ות בו אירוע אחד לפחות שבו הוא והיא מרגיש.ה שזה בדיוק בשבילו.ה.
שמוליק קליש, שמפיק את חגיגת האקורדיונים, החל מהפסטיבל הראשון, מסביר את ההצלחה: "אירוע האקורדיונים צמח בבית הפרטי שלי ברמת ישי לפני 43 שנה ומשנת 2000 הוא חלק מ'חלב ודבש'. זה אומר שנעשה פה משהו טוב, כי כל שנה מגיעים.ות כ-4,000 איש ואישה לחגיגה באמפי בנהלל. סוד ההצלחה של פסטיבל 'חלב ודבש' טמון בראש ובראשונה בתזמון – חג השבועות, שמתחבר באופן טבעי לערכים של חקלאות, אדמה וחגיגה בעמק. יש מגמה הולכת וגוברת של א.נשים שמחפשים.ות לצרוך תרבות דווקא מחוץ למרכז. יש כאן שילוב מנצח של מקום, זמן ותוכן. חשוב לי לציין את חלקה המשמעותי של אשתי תחיה קלוש, בהצלחה של חגיגת האקורדיונים. היא הייתה היזמית והמפיקה של האירועים בראשית דרכם".
כוחות מקומיים
שלושה גורמים משמעותיים נוספים תרמו להצלחה ארוכת השנים של 'חלב ודבש'. הראשון, ראשי המועצה איתן ברושי ואייל בצר שהשקיעו בו ודחפו אותו כל הזמן והיום, שלומית שיחור רייכמן, שממשיכה לקדם אותו בתנופה גדולה ובנחישות – הקצתה לו משאבים, הציבה סטנדרט גבוה מתמיד והביאה חזון עדכני וניהול מדויק.
השני, מנהלות התרבות של המועצה – הכוח המניע והלב הפועם של כל האירוע הזה. המייסדת הייתה ריקי רז מיפעת, שהניחה יסודות מוצקים ובריאים ובנתה קונספט מנצח שקיים ברובו עד היום; המשיכה אותה ברכה כהן ז"ל מעפולה, כיהנה בין השנים 2006–2017, שיצרה חיבור עמוק להווי העמק והגדילה את כמות התוכן שבו באופן משמעותי; אחריה באה רחלי אבידוב מנהלל, שחידשה, העצימה ונתנה לפסטיבל תנופה רעננה ועדכנית, תוך חיבור עמוק לקהילה; ואת כולן ממשיכה עכשיו קרין חסון משמשית שמנהלת את הפסטיבל ביד בטוחה ובחשיבה יצירתית, שומרת על רוחו הייחודית, מטפחת את היוצרים והיוצרות המקומיים.ות ומצליחה לייצר חוויה תרבותית רלוונטית.
השלישי, עובדי ועובדות המועצה שכל שנה נרתמים.ות לסייע להצלחה שלו. הם.ן נמצאים.ות עמוק מאחורי הקלעים, אבל ההשפעה שלהם.ן על הארגון, הסדר והחוויה של הקהל משמעותית – מעובדי.ות אגף הביטחון, דרך המנהלים והמנהלות השונים.ות ועד הדוברות והשיווק. שילוב כוחות יוצא דופן.
ולפיכך, מבנה התוכן המגוון בעל האופי החקלאי והתיישבותי שלא השתנה מהפסטיבל הראשון, הפקות המקור הבלעדיות, ההופעות של בכירי תעשיית המוזיקה והניהול המדויק מהלב ומהנשמה של מנהלות אגף התרבות ב-25 השנים האחרונות הם שהפכו את הפסטיבל להצגה הכי טובה במדינה בימי חג השבועות.
"פסטיבל חלב ודבש הוא היום אחד הפסטיבלים הוותיקים בארץ. הוא לא נולד מתוך צורך לעשות תרבות רק לאנשי ונשות העמק, אלא מהרצון לשים את עמק יזרעאל על המפה של התיירות והחקלאות בישראל", הסבירה ראשת המועצה, שלומית שיחור רייכמן, את הסיבה להצלחתו ארוכת השנים, "הפסטיבל הצליח להתקבע כפסטיבל משמעותי ומהותי. השנה אנחנו מביאים.ות הופעות שאין מצבור כזה בשום מקום בארץ. המגוון העשיר של ההופעות הוא מבחינתי לתת לא.נשים לנשום, לפרוק ולקבל תרבות ברמה הכי גבוהה שיש. השנה בפעם הראשונה אנחנו מוכרים.ות כרטיסים ב-50 אחוז הנחה לבנות ובני הנוער של העמק. הייתה ביקורת לאורך השנים למה המועצה לא נותנת יותר ועכשיו זה קורה.
"הפסטיבל הצליח, מצליח ויצליח כי הוא עונה על צורך של א.נשים, וכי הוא כל הזמן מחדש ומתחדש", הוסיפה ראשת המועצה, "יש פה א.נשים שצמאים.ות לתרבות ולהופעות והפסטיבל מביא את התרבות קרוב לבית, בעיקר לא.נשים מהאזור וזה יוצר חיבור ושמחה אמיתית. בסוף, הפסטיבל נשען על כוחות מקומיים – אנשי ונשות המועצה שמפיקים.ות אותו, שעושים.ות את הלוגיסטיקה והסדרנות. זה לא עסק כלכלי, אין פה מישהו שבא לגזור קופון. אנחנו עושים ועושות את הפסטיבל בשמחה, באהבה ועם אנרגיות חיוביות".
קרין חסון, מנהלת אגף התרבות במועצה, שמובילה היום את הפסטיבל הסבירה כי סוד ההצלחה של 'חלב ודבש' טמון בשילוב המדויק בין מסורת להתחדשות. "הקסם הוא החיבור בין התכנים השורשיים – חקלאות, התיישבות, נוסטלגיה ואנרגיה של העמק, לבין מבט קדימה וחדשנות", אמרה חסון, "אנחנו משתדלים.ות לפנות למגוון רחב של קהלים, להביא תוכן לכל הגילים ולכל חלקי העמק וכך אנחנו גם מצליחים.ות לחבר בין א.נשים דרך תרבות ואמנות. ישנה התרגשות גדולה לקראת הפסטיבל ה-25. למרות כל התקופה שעברנו התעקשנו לקיים אותו. אני מזמינה את כולם.ן לבוא וליהנות. יש שפע כמותו לא היה, כולל מופע שיש לו חיבור עמוק לעמק – הכבש ה-16".