התעלומות של תל חנתון
פרופ' אסף קליימן וד"ר גלעד יטאח, שחופרים באתר הארכיאולוגי, חשפו עיר קדומה ומלאת סודות | הממצאים שמצאו שינו את מה שחשבו עליה במשך שנים | ועכשיו נותרה שאלה אחת גדולה: מי חזר.ה לחנתון אחרי החורבן? |
עמק יזרעאל בעת העתיקה – כתבה שלישית בסדרה
אי אפשר לפספס את תל חנתון. הוא מתרומם מעל נופי העמק ונראה היטב למרחוק, אבל מתחת לפני השטח הוא עדיין טומן בחובו סודות בני אלפי שנים. בשנת 2023 יצאה לדרך עונת החפירות הראשונה באתר, במסגרת פרויקט משותף של אוניברסיטת בן-גוריון ורשות העתיקות. את החפירה מובילים פרופ' אסף קליימן וד"ר גלעד יטאח, ששנה אחרי שנה שבים לחפור בתל בניסיון לחשוף את סיפורה של העיר הקדומה ואת מקומה בהיסטוריה של עמק יזרעאל.
אחת התגליות המרכזיות בחפירות שינתה את מה שהיה מקובל לחשוב במשך שנים: חנתון לא נותרה שוממת לאחר הכיבוש האשורי והגליית תושביה ותושבותיה, אלא השתקמה והתקיימה בה פעילות אנושית מחודשת. אך זהות הא.נשים שחיו בה לאחר החורבן נותרה בגדר תעלומה.
פרופ' קליימן הוא ארכיאולוג באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מאז 2022. את התארים האקדמיים שלו השלים באוניברסיטת תל אביב ואת עבודת הדוקטורט כתב על אזורי הגבול שבין ישראל לארם דמשק בראשית האלף הראשון לפני הספירה. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת לייפציג בגרמניה, זכה במלגת אלון והצטרף כחבר סגל למחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריו מתמקדים בתקופת הברזל, בעיקר בתהליכים של שינוי תרבותי, משברים והתאוששות בחברות מורכבות.
החיבור שלו לתל חנתון נולד לאחר שנים של מחקר וחפירות באתרים אחרים בצפון הארץ ומההבנה שעדיין קיים פער מחקרי גדול בכל הנוגע לאזור עמק יזרעאל.
"חפרתי במשך רוב הקריירה שלי, למעשה עד לפוסט-דוקטורט, בתל מגידו. הייתי חבר צוות במשלחת החפירות של מגידו במשך למעלה מעשור, ואת הדוקטורט שלי דווקא כתבתי על הכנרת", סיפר, "ככל שחלפו השנים, הבנתי שבעצם על אזור הגליל, שהוא ציר תנועה מאוד-מאוד חשוב ואזור מאוד פורה, שממוקם מצפון עמק יזרעאל וממערב לכנרת, אנחנו לא יודעים.ות כל כך הרבה, לפחות לא בתקופות הברונזה והברזל, מה שבדרך כלל נהוג לכנות תקופות המקרא.
"מכאן נוצרה אצלי ההבנה", הוסיף, "שכדי באמת להבין את אזור צפון עמק יזרעאל, את ההיסטוריה היישובית שלו ואת מה שקרה לחברות המקומיות לאורך השנים, צריך לקחת אתר מרכזי כמו תל חנתון ולחקור אותו בצורה שיטתית. להפתעתי, למרות שנערכו המון חפירות באזור לאורך השנים, לא הייתה אף חפירה שיטתית יזומה באתר מרכזי כמו תל חנתון".
צומת דרכים
מיקומה של חנתון הקדומה על ציר מרכזי הפך אותה לעיר חשובה באזור. עדויות לכך נמצאות גם במקרא וגם במקורות האשוריים.
"חנתון הייתה על אם הדרך שהובילה לאחד המקומות החשובים באזור שלנו – נמל עכו", הסביר פרופ' קליימן, "היא נזכרת בספר יהושע ובטקסטים האשוריים כאחד המקומות שהיו שייכות לממלכת ישראל ושמהם נלקחו שבויים והוגלו למסופוטמיה ולארצות אחרות".
אילו ממצאים מיוחדים או דרמטיים נמצאו באתר?
"קנקנים פיניקיים, שיוצרו בסביבות האזור של צור ומשם הם הופצו בכל רחבי האגן המזרחי של הים התיכון. הכמות האדירה של הקנקנים האלו שנמצאה במהלך החפירות בחנתון מלמדת אותנו שהעיר חנתון הייתה נקודה חשובה מאוד על ציר התנועה שהוביל מהאזור של דרום פיניקיה אל פנים הארץ. כלומר, מדובר כאן בעיר שהיא באופן מובהק יישוב שנמצא על הדרך, בצומת דרכים חשוב. מצד אחד, הוא מנקז דרך שמגיעה מכיוון עמק יזרעאל, בעיקר מאזור מגידו, ומצד שני גם מוביל לכיוון הכנרת ולכיוון ערים כגון כנרת וחצור.
"יש לנו גם ממצאים שמעידים על חיי היום-יום, כגון סיכות רכיסה עשויות מברונזה", הוסיף, "מצאנו גם בולה ששימשה לחתימת מסמכים ושתאריכה כנראה מהתקופה הפרסית. אז יש לנו עדויות למסחר, למִנהל וגם עדויות לחיי היום-יום של תושבי ותושבות חנתון הקדומה".
מי חזר?
אחת השאלות הגדולות שמלוות את פרויקט החפירות היא מה קרה לחנתון אחרי הכיבוש האשורי והגליית תושביה למסופוטמיה ולארצות סמוכות. האירוע התרחש בשנת 733 לפני הספירה, בתקופת בית ראשון – לפני כ-2,700 שנה.
"זו התעלומה הגדולה של חנתון", אמר קליימן, "במשך שנים רבות חשבו במחקר שלאחר הכיבושים האשוריים, האימפריה האשורית הגלתה את כל תושבי ותושבות הגליל למסופוטמיה ולמקומות אחרים באזור ושהגליל התחתון בפרט נותר שומם במשך מאות שנים, עד לתקופה הפרסית. אחד הדברים שאנחנו מנסים.ות לבחון בפרויקט וגם יש לנו תשובות ראשוניות לשאלה הזאת הוא מה באמת קרה אחרי הכיבוש האשורי. האם החברה המקומית הצליחה להתאושש? האם המקום נותר שומם במשך כל כך הרבה שנים? מה שאנחנו מצליחים.ות להראות במהלך העבודה שלנו בשנים האחרונות הוא שחנתון עצמה השתקמה אחרי הכיבוש האשורי".
הממצאים שעלו מהחפירות מצביעים על כך שבניגוד למה שחשבו במשך שנים, החיים בחנתון התחדשו. "היא לא נשארה שוממת", אמר, "יש לנו עכשיו עדויות לחידוש הפעילות האנושית בתל חנתון אחרי הכיבוש האשורי ואחרי הטראומה הגדולה של ההתמוטטות והחורבן של ממלכת ישראל".
אך השאלה מי חי בחנתון לאחר הכיבוש האשורי עדיין נותרה פתוחה: "זו אחת השאלות שאנחנו עדיין מנסים.ות לפענח".
מעבר לממצאים ולשאלות ההיסטוריות, סיפורה של חנתון עוסק גם בדרך שבה חברה מתאוששת ממשבר גדול. "אנחנו צריכים.ות לזכור שהחורבן של ממלכת ישראל במאה השמינית לפני הספירה והחורבן של חנתון כחלק מההתמוטטות של ממלכת ישראל, הם טראומה גדולה בתולדות עם ישראל", הסביר, "אחת השאלות שאנחנו באמת מנסים.ות לברר בחנתון היא איך חברה צומחת מחדש אחרי משבר כזה. כלומר, איך א.נשים חזרו לחנתון. יש כאן שאלה על-זמנית. היא רלוונטית למאה ה-21 בדיוק כפי שהיא רלוונטית להבנת המצב הגיאופוליטי והמצב החברתי של הגליל התחתון ועמק יזרעאל באמצע האלף הראשון לפני הספירה".
נקודת ציון
הנוכחות הבולטת של התל במרחב אינה מקרית. החפירות והסקר הארכיאולוגי מלמדים כי עוד לפני שבני אדם התיישבו במקום, ניצבה בו גבעה טבעית ששימשה נקודת ציון לעוברים באזור.
"אחרי עונות החפירה והסקר הארכיאולוגי שביצענו באתר, הצלחנו להראות שתל חנתון אינו תל מלאכותי לחלוטין. הוא שילוב של תל מלאכותי – כלומר, תל שנוצר כתוצאה מהצטברות של פעילות אנושית במשך מאות ואלפי שנים – ושל גבעה טבעית. עוד לפני שהאדם הראשון התיישב בתל חנתון הייתה שם גבעה בולטת. לדעתנו, הגבעה הזאת הייתה אחד הסימנים שהעידו לאותן שיירות שהגיעו מכיוון עמק יזרעאל או מכיוון בקעת החולה ואזור הכנרת, שהן מתקרבות לנמל בעכו".
ההתיישבות בתל נמשכה גם בתקופות מאוחרות יותר, אך חלק מההיסטוריה שלו עדיין אינו ברור. אחת הסוגיות שעדיין אינן ברורות היא סיפורה של החווה הצלבנית המבוצרת שהייתה במקום. "אנחנו לא יודעים.ות הרבה פרטים על החווה הצלבנית המבוצרת הזאת. אנחנו גם לא יודעים.ות לזהות את שמו של המקום בשלב הזה, לפחות", סיפר פרופ' קליימן.
החפירות בתל חנתון רחוקות מסיום, והחוקרים.ות מתכוונים.ות לשוב לאתר לעונת חפירות נוספת. "אנחנו מתעתדים.ות לחזור בסוף חודש יולי ובראשית חודש אוגוסט 2027 לעונת החפירות החמישית שלנו", אמר, "הפרויקט מתוכנן לעוד כמה שנים טובות. תל חנתון הוא אתר די גדול ואנחנו מעריכים.ות שנחפור שם לפחות בחמש השנים הקרובות, אם לא בעשר השנים הקרובות. יש עוד הרבה לגלות".